Osiloscope

סיפור חיי היום יום,
יכולת לתת הגה וביטוי לכל חתך בזמן,
לחוש את המעבר בין הזמנים,
ולתת עוצמה לרגשות.
ברוך משנה עיתים.

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

נתן בגינה אברמסקי


ביום שישי התור שלי מגיע ללוות את נועה לגן "בת שבע" באברמסקי, אני גאה בהליכה זו כי זה רק פעם בשבוע ההזדמנות שלי,
אני לוקח את נתן הקטן בעגלה כך הוא גם עושה את טיול הבוקר,

(בגן אברמסקי)

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

שבוע שעבר

שמעתי בדיחה של הרב לסרי:

גנב אחד נכנס לבית ומתחיל לחפש בארונות
פתאום שומע הוא קול: משה רואה אותך! משה רואה אותך!

הוא מסתכל, אין אף אחד
הוא ממשיך לחפש בארונות,
ושוב:
משה רואה אותך! משה רואה אותך!

מי זה ?
זה אני התוכי,,,,
מה! קוראים לך משה?
לא, זכריה!
איזה שם מוזר,,,,
ומי הוא משה?
עונה התוכי: זה שקרא לתוכי זכריה, קרא לדוברמן שלו משה,,,


דברי תורה: חיי שרה

מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, (חז"ל, מה' אשה לאיש,,, 40 יום קודם יצירת הולד,, בת פלוני לפלוני)

איפה שמעו דבר ה'?

בעל שיבולי הלקט קובע שלא גזרת שמים היא, אלא "מכרזת" דהיינו זו מתאימה לזה אך בודאי שזה תלוי בתיקון המידות
הוא מביא משמשון שהלך אחרי עיניו וחשק בנוכריה, אביו ואימו אמרו "מאת ה',,, כי תואנה הוא מבקש", וקשה א"כ מדוע ניקרו עיניו פלישתים
אלא הכל תלוי באדם ובמהלך החיים יכול לשנות הכל

וא"כ מה' יצא הדבר: מדברי אברהם שאמר לו לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כי מידותיהם מושחתות, מזה יצא שלקחת דוקה את רבקה. (מתוך שיבולי הלקט)

שבוע טוב

יום רביעי, 6 באוקטובר 2010

קבלתי הדרכה

מסור דיסק,
נו באמת! אין לי כח בסופו של יום עבודה לתאר את הפרטים,
מה שחשוב שלמדתי דברים,
ב"ה

יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

עבודה חדשה

הנה, יום עבר,
עוד חבילת שעות חלפו,
וחוזר הביתה,
ב"ה, קשה אבל אני מאמין שהכל לטובה
שעה 4 וכל אנשי המפעל הביתה חזרו.

יום שני, 13 בספטמבר 2010

ערב (שעון חורף)

הערב יצאתי בחמש וחצי, רציתי להרגיש מה זה שעות נוספות, חחח,

(שעון חורף נכנס לתוקפו מאתמול),

החמה שוקעת ב17:30

הגיבור והגמלה

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

חיווט

חוט, חיווט, חיויה,

אונית נוסעים עוגנת בנמל

בוקר טוב,

נמל עם אוניית יאכטה

אני עובד במפעל
כל יום בהפסקת צהריים, אני יושב במרפסת לסעוד את ארוחתי הדלה אשר הבאתי בציקלוני הקט, (לא אוהב לשבת עם כל העמך בחדר אוכל) וכך מזדמן לי יום יום נוף חדש,

יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

משקל דל קלוריות

היום, יש לי משקל קל ב"ה,
אך בורא עולם כך גזר,
שנהג ההובלות יתקשר ויודיע שהוא למטה בדיוק בשעה שאני יושב לאכול
אוקיי! מילא, אני יורד עם החבילות ומחכה 5 דקות! 10 רבע שעה! בשמש! מה יהיה? עוד רבע שעה וההפסקה מאחורי,
אני מצךלצל למשרד והמזכירה לא עונה, כמובן היא גם סועדת בחדר מדרגות, אז אני עולה בחזרה עם החבילות, ומברר,
לבסוף אחרי שורת טלפונים הוא מגיע, ומתנצל שהלך לאכול כריך רחוב אחד מכאן,

חחח משקל דל! וד"ל.

יום שני, 6 בספטמבר 2010

שיעורי בית מיכל כיתה ז

  1. -אוחילה אלי פי היגיון
  2. -ליבי אשפוך כעני ואביון
  3. -על חולשתי מול פתיון
  4. -קבל תשובתי בעונת חציון
מיכל עושה שיעורי בית, היא אמורה להוסיף "בית לשיר של ריה"ל ,

יום איום

היום הגיע לעבודה איש מחברת סימנס, ויוסי בדק איתו תופים של כבלים,
הוא בקשני לקחת ארבע גלגלים ענקים ולמדוד אורך הכלים במרפסת,
לקחתי אחד אחד ומתחתי את הכבלים לאורך המרפסת, צריך להתכופף ולדחוף, ללכת כל האורך ולגלגל,
טוב, אני רגיל בעבודות שכאלה,,,
באמצע העבודה, טלי קוראת לי, שהנהג למטה מחכה, וצריך מהר להכין משטח ולהוריד לו,
אני רץ ומעמיס קרטונים כבדים על העגלה,
יורד למטה, והנה הנהג עצבני למה עוד פעם קרטונים בלי משטח?, והנה הוא מבחין שהוא חוסם אוטו שיוצא מהחניון,
הוא אומר לי: מהר מהר, ואני מוסר לו קרטונים במהירות כדי שלא לעכב אותו, וכן לא לחסום את האוטו,
טפשות שלי ואי אחריות על בריאותי עקמתי את הגב, אימי יודע מה קרה לי אבל יש לי כאב בגב,
כל היום כאב לי, אני לא רגיל להתלונן, אז שתקתי,
בקשו ממני עוד להרים והרמתי,
בסוף היום חשבתי שכדאי שאספר לטלי, ספרתי לה והוספתי שאשמת חברת ההובלות שלא מספקים משטחים מתאימים למעלית שלנו,
היא נבהלה, ואמרה לי לשמור על הגב
לשמור על הבריאות, על הגוף שהבורא נתן לנו,
חבל להפסיד את הבריאות, (מסרו של יום) .

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

ווארט על ר"ה

הפסקת צהריים!
אני יושב כרגיל במרפסת ואוכל את ארוחת צהריים שלקחתי מהבית
ישראל אחי שלפני כן התקשרתי אליו אמר לי ווארט יפה:
צדיקים גמורים נחתמים לאתר לחיים, יש אומרים שמדובר על החיים הנצחיים,
ונשאל א"כ מדוע יבקשו כל שנה זכרנו לחיים וכו, הרי מספיק יבקשו פעם אחת בחיים?
מסביר ר משה חברוני זצל (משאת משה) שבאמת הבקשה באמת אך ורק על חיי העוה"ב , וכיון שמבקשים כך אז הקב"ה רואה שמגיע להם גם חיי חומר כיון שהם נחוצים בתור כלים לחיי הרוח ולכן מגיע להם גם חיים לגוף,
וא"כ מתפללים כל שנה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים.
יש"כח

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

השופר

עברו רוב ימי אלול, ואיתם חום הקיץ
הנה סוף סוף הקיץ הקיץ ועמו באה רוח סתו
היום ירד גשם באשדוד
מתקרב בצעדי ענק חג ראש השנה, ואיתו יום הדין הגדול והנורא
מי לא ירא יום הדין, יום נורא ואיום
אבינו הרחמן רחמנו כרחם אב על בנים
ולא כעבדים אשר עיניהם תלויות ליום איום
היום בשעות של בין הערביים מצא נתן הקטן (שנה וחצי) את השופר מתוככי מגירה שהצליח לפתוח
יש לי תמיד הרגשה שמתי שמוצאים את השופר זה סימן טוב, והנה כל האלול חפשנו אותו בכל הבית ולא מצאנוהו, והנה שבוע לפני ר"ה מצא אותו נתנוש שיח'
תקענו בו כל המשפחה, ושרנו שירים
עידו השמיע שירים של מידד טסה, ויונתן שינפלד, ויחד שמחנו לקול צלילי נתן והשופר.

גשם זלעפות באשדוד

(לפחות כך נשמע בחדשות)
:)

י-ה אכסוף נועם שבת

שקעים קשים לסגירה (גודל של תעשיה)
לשמע שיר קה אכסוף של רבי אהרון הגדול מקרלין, (זה נותן כח)

אדם לעמל יולד

400 גילויים כפול 2 וחיבור לשקע

הדא הוא דכתיב "אדם לעמל יולד"

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

קפה של הפסקת 9:00

עידו לקופה לד"ר דרורי

הולכים לקופת חולים עבור עידו

סיימתי את העבודה, חשבתי מה יש לי לעשות שלא נעשה והנה זכרתי שעידו התלונן על פצעים בכף רגליו,
נסענו דרך כביש ס לקופה,
הזכרתי לעידו איך שנסענו דרך השביל הזה להרצליה
רפואה שלימה, חסדי ה עלינו.

עבודת כפים

400 כבלים,
גילוי הכבל+ גילוי 5 הצבעים
לחיצת פסטון+נעל כבל
חיבור לשקע 10 ברגים פנימיים
הכל ביחד יוצא 6900 וולט :)
אדם לעמל יולד

יום שני, 30 באוגוסט 2010

דברתי מהר מדי

חחח, מצחיק איך שחושבים מהר מדי וקובעים עובדה
אחרי הצהרים רונית קוראת: רפאל!
רד לצד המעלית, יוסי מגיע עם משטח גדול בלי קרטונים,
ירדתי ואני רואה את האוטו מלא עד הגובה כבלים שחורים (אלה עם הריח)
חחח 3 נאגלות עושות כושר, כושר.
יום טוב לצופים.

בורא פרי העץ

הדברים הפשוטים עושים את הכל!

יום שני בשבוע

היום אין משטח להוריד, יש עגלה שני גלגלים (זוית 100) ועליה 6 קרטונים, (בדר"כ יש מינימום משטח)
אין סחורה מגיעה למפאר!, אני חוזר למפעל ושוב אותה שאלה: אין כלום?, הבנתי שצריך להיות משהו ועכשיו אין,
כנראה שאין עבודה שוטפת בתקופה זו או שלא יודע מה הסיבה,
בטח גם זו לטובה, אי אפשר לראות במיידי, אבל אני מאמין שהכל לטובה
-מי שמאמין לא מפחד,,, את האמונה לאבד,,,

יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

לעבודה גבר

חחח
דרוש גבר לעבודה זו.

שעת הפסקה (חצי שעה)

12:00 בצהרים הפסקת צהרים, אוכל, וזמן לשלוח לבלוג הערה או שתים, ואם יש פנאי אז גם תמונה
ברקע אונית נוסעים עוגנת בנמל אשדוד.

יום שני, 23 באוגוסט 2010

גלוון

גמרת לגלוון את כולם?
אני שומע את המנהל מאחורי,
אני עומד ליד מכונת הגילוי ולידי ערימות גדולות כבלים לבנים בני 10מ כל אחד, צד אחד גילוי 1.6ממ (פין, לבן,סיכוך, לבן חיצוני), צד שני 2.0ממ,
לא אדוני אני עוד בצד הראשון,
414 כבלי קואקסיאל כנראה של יס או הוט


אוי אוי אוי כבלים כבלים, סיכוך, בידוד, פינים,

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

זכרונות 1976 הנני מרדכי בן דוד

Mordechai Ben David Sings "Hineni" a song from his first album "Hineni".
At the First Ohel Concert, Rosh Chodesh Adar 5757/1997.

זכרונות 1981 שובי נפשי, אברהם פריד שלמה דקס


פרחי מיאמי סוכות 2009


ענוים ענוים יעקב שווקי עם יוסי גרין


זכרונות 1985 רחם בחסדך הופעה של מב"ד


רחם בחסדך - מבד

עמי ורב לסרי

אדם אחד פגש איש מאוד מבוגר, כמעט נוזל על הרצפה
הוא שואל אותו בן כמה אתה?
בן מאה ארבעים שנה!
הוא נדהם! מה אתה עושה שאתה חי כל כך הרבה?
אני אוכל רק מלפפונים עונה הזקן,
הוא פוגש עוד אדם זקן, הוא שואל אותו, בן כמה? בן 150! וואו, איך אתה עושה הוא שואל?, אני אוכל רק עגבניות הוא עונה,
הוא פוגש אדם שלישי, כמעט שפוך לרצפה, מה אתה עושה לחיות כ"כ שנים?
אני! אוכל הכל, מתי שבא לי, מעשן, שותה אלכוהול,
הוא שואל בן כמה אתה?
בן שלושים ושמונה! (ר מיכאל לסרי)

הלכתי לרופא שיתן לי דייטה להרזות,
הוא עשה לי בדיקות דם, הוא רואה את התוצאות ואומר לי: יש לך משהו בתאים,
מה יש לי בתאים?
הוא עונה לי: אצלך הכל טעים. (עמי מיימון)

משא כבד, חיים קלים.

ישנם ימים, ללא מנוח, ללא מרגוע, בלי נחמה,,,
רק תפילה אשא הו אלי אלי,,,,,
טון וחצי להעלות למעלה, אבל זה לא הקושי,
המעלית הנחמדה שלנו לא מכניסה אורחים יותר רחבים מעל 92 סמ ולכן כל משטח רגיל לא עולה למעלה וצריך לפרק הכל למטה ולהעלות את כל הסחורה על העגלה, אוף הזעתי כמו מזרקה ((fontaine
כמו כן כשצריך להכין משטח למשלוח, צריך להעלות את הסחורה על העגלה, להוריד אותה למטה ושם להעביר קרטון קרטון למשאית
הו אלי אלי רק תפילה אשא, שהשמש תעבור עלי
הו אלי תתקבלנה צעקת דל לפניך שועת עניים תבא לאזנך, הו אלי.

יום שני, 16 באוגוסט 2010

Pam of Fan

4000 מאווררים למחשבים משועים ל"פמים" ניט קבוע בפן כדי לקבע אותו על המחשב

יום ראשון, 15 באוגוסט 2010

שבוע טוב ומזל טוב,
כנראה שניגון "איש חסיד היה" שנגנתי אמש כונתי בו כונות אבל לא כל הצורך, ולכן העבודה מרובה, אך אליהו הנביא אנינו נוכח לעזור למהר ולסיים המלאכה,
רק תפילה אשא הו אלי אלי שהשמש תעבור עלי, ותקח אותי אל המחר,,, רק תפילה אשא.

יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

שבת אחיות גם יחד

חשבון נפש: כמה יצא החשבון?

לפעמים אני חושב לעצמי ברגעים של עבודה קשה (סבלות של פירוק והרכבת משטחים) או לשבת באפס מעשה (גם מעייף נפשית)
אני זוכר אז בזמנים שהייתי מנהל עם עובדים מתחתי, אולי לא הייתי מספיק מתחשב איתם, אולי לא ממש הערכתי את חשיבות מעשיהם, אולי וקרוב לודאי שלא התרכזתי מספיק בלו"ז היומי והשבועי שלהם לארגן להם זמנים נוחים ועבודה מסודרת, אולי ובודאי הזנחתי דברים שחייבים מחשבה יותר מעמיקה משטחית

חשבון נפש
כי בשמים כל דבר קטן מחושבן.

יום רביעי, 11 באוגוסט 2010

יום יום ומשקלו

יום שני בכיתה ה עידו

נתן מתכונן להיות שף

להפעיל כח גברי (שקעים כבדים)

היום זה קונקטורים צבאיים,
מבריגים את התקע לשטאנץ, טיפה דבק לוקטיט אדום בהברגה וסוגרים עליו מאחור ומכוונים את החריצים אחד רחב למעלה וארבע צרים למטה,
אח"כ פותחים את הברגים שתופסים את החוט וממלאים את כל התקע מאחור בדבק לוקטיט שחור מגעיל,(מזל שאין לו ריח רע)
מכניסים בידוד מאחור לתוך השקע ומחממים עד שיצמד טוב לחוט,
טיפת דבק אדום, ומבריגים את הסגר התחתון,
סוגרים את שני הברגים על הכבל ומניחים 1 סמ לבידוד היוצא.
אי אי אי עבודת החומר
אי אי אי עבודת היוצר
אלול

היום חיבורים צבאיים

יום שני, 9 באוגוסט 2010

אתה מסדר לך את החוטים בצורה שיגיעו לך מהצד, משחיל את ה"שרינק", אח"כ את הטבעות לחץ, עכשיו שאין לך מה להשחיל אתה מוריד את כל הגילוי של המכונה, ודוחף את הפינים נחושת,
קח צבת קצר להצמיד אותם לקצה, והצמד אותם עם הלוחץ,
שים בסוף את הקונקטור ולחץ את הטבעת על הסיכוך על הקונקטור.
נשמע סינית לפני 10 ימים אבל עכשיו הכל ברור :)

יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

רחוב הבנאים, מול מאפית " " על המרפסת יושב אני לאכול את ארוחת הצהרים הצנועה שלי,
"מפאר"

יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

13/04/04 שיעור בשמים

Note de tete, note de coeur, note de fon (parfum)
3 מערכות יש באדם
- מערכת הנשימה
-מערכת הדופק (לב)
-מערכת גלי מח

וכנגדן

-טלית
-תפילין ש"י
-תפילין ש"ר

מושגים בעבודת הכבלים

"אתה חושף 10 CM, נזהר לא לפצוע את החוטים, ומגלה 1 CM" נשמע מקצועי! לא!

ובכן כך מדריכים ב"מפאר",

אתה לוקח את הלוחץ נעל כבל נון קליק אחד כך הסנדל לא בורח, חושף 1 סנטים, מכניס את החוט ואינו עוזב אותו עד סוף הלחיצה.

קח את הלוחץ "ספטסון" תן לו לחיצה קלה ואל תזוב את החוט עד שאתה גומר את הלחיצה.

מה עם הלחצן פינים, חסר לו את הקפיץ חזור? - אין דבר תשתמש בו!

אני לוקח את הCUTER ו"מגלח" את קצה הפינים (כמין כתר שעוטף את קצה החט ע"מ להקשיח אותו

,,,סנדל,,,נעל,,,ספטסון,,,

400- 500,, וכך עבר לו עוד יום של יגיעת כפיים

ברוך ה' הנותן לייעף כח, ולאין אונים עוצמה ירבה.

יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

כבלים, חיבורים,

אני כבר לא מבריק חלונות, לא מטאטא מחסני ענק,
ברוך ה' שנתן לי כח להחזיק עד כה!
אני מאוד מתרשם איך שאדם מסוגל לעבור ממעמד אחד למשנהו, בתוך שיגרת חיי היום-יום,
היום אני עובד אמנם קשה, אך מרוצה,
9 שעות עבודת כפיים, לכופף ולגלות כבלים, העבודה בישיבה

יום חמישי, 29 ביולי 2010

מטאטי

בוקר טוב מטאטי!, מה שלומך, איך ישנת? אני ישנתי בסדר, רק שהצואר תפוס לי,
מה עושים היום איתך? אולי נתעלל בך כמו אתמול, או שניתן לך מעט לנוח,
עבדת הרבה ביממה האחרונה!
אפשר לספור את לחכותיך בקילומטרים, אבל בוא נהיה אופטימיים ונגיד שאתה מסוגל עוד ללחך טוב את הרובד מתחתך,
ובכן החלטתי (ראש הועד של חברת חשמל), אתה עובד גם היום,
‏(כבר ידוע הסוף, הוא שבר את הצואר כשניסה את לחכותיו על אבנים בני חצי קילו, ומעלה)
אוי מסכן שלי, נשאתיו על כתפי עד למשרד מנהל המשק בכדי למצוא מזור למטאטי, אך מנהל המשק שי פ, חייך למראה צוארו השבור וטען שראשו ארוך ביחס לגופו, ושאשיג ראש אחר,
הוא גם שאל בצחוק: איך זה קרה?
אז עניתי שגם אני שאלתי לו אותה שאלה, והוא השיב בקול נמוך (שלא ישמעו האחרים) שאלתי את אחי מדוע אני מלחך היום אבנים? מה עוד שאחיו סיפר לו שאצלו הבוס נותן לו ללחך רק נוצות, "נשברתי" ממשיך מטאטי לספר,,

חלונות, חלונות.


חלונות קטנים, חלונות גדולים, יש נמוכים, יש גבוהים, ויש גם חלונות פתוחים תמיד לאיורור,
20‏ חלונות, 30, 50, 100, ואף 120 חלונות לנקות מתחילת הבוקר עד הצהריים,
הוא רואה את כיוון קרני השמש ומסדר את עבודתו בהתאם, כך שאת הצל הוא מנצל, אוי הצל היקר הכל כך מוערך בשעה שהוא עובד חשוף לשמש,
חלונות של חדרי מקלחות, חלונות של מחסן א, מחסן ב, של הסגן "פשאלי", חלונות של משרד מנהל המשק, שי פילדברג כהן, וגם חלונות של משרד המנהל, וסגניתו,
צריך לחשוב בכונה עמוקה וחזקה "מהלב" : הכל לטובה. אין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו

יום שלישי, 18 במאי 2010

יפו






נסעתי לתל אביב, לחפש ידידים ועבודה,
בהזדמנות זו לקחתי איתי את כונן CD לתיקון,
היתי צריך לנסוע ליפו, כיון שייבואני רוקסן כבר לא נמצאים במושב גנות, הם עברו ליפו, הגעתי לתחנה מרכזית לקחתי קו 46 ליפו, וראיתי שהם יושבים לא רחוק מהנמל, אז נצלתי רבע שעה לקחת תמונות מנמל יפו היפה והותיק שבארצנו.