מטאטי

בוקר טוב מטאטי!, מה שלומך, איך ישנת? אני ישנתי בסדר, רק שהצואר תפוס לי,
מה עושים היום איתך? אולי נתעלל בך כמו אתמול, או שניתן לך מעט לנוח,
עבדת הרבה ביממה האחרונה!
אפשר לספור את לחכותיך בקילומטרים, אבל בוא נהיה אופטימיים ונגיד שאתה מסוגל עוד ללחך טוב את הרובד מתחתך,
ובכן החלטתי (ראש הועד של חברת חשמל), אתה עובד גם היום,
‏(כבר ידוע הסוף, הוא שבר את הצואר כשניסה את לחכותיו על אבנים בני חצי קילו, ומעלה)
אוי מסכן שלי, נשאתיו על כתפי עד למשרד מנהל המשק בכדי למצוא מזור למטאטי, אך מנהל המשק שי פ, חייך למראה צוארו השבור וטען שראשו ארוך ביחס לגופו, ושאשיג ראש אחר,
הוא גם שאל בצחוק: איך זה קרה?
אז עניתי שגם אני שאלתי לו אותה שאלה, והוא השיב בקול נמוך (שלא ישמעו האחרים) שאלתי את אחי מדוע אני מלחך היום אבנים? מה עוד שאחיו סיפר לו שאצלו הבוס נותן לו ללחך רק נוצות, "נשברתי" ממשיך מטאטי לספר,,

חלונות, חלונות.

חלונות קטנים, חלונות גדולים, יש נמוכים, יש גבוהים, ויש גם חלונות פתוחים תמיד לאיורור,
20‏ חלונות, 30, 50, 100, ואף 120 חלונות לנקות מתחילת הבוקר עד הצהריים,
הוא רואה את כיוון קרני השמש ומסדר את עבודתו בהתאם, כך שאת הצל הוא מנצל, אוי הצל היקר הכל כך מוערך בשעה שהוא עובד חשוף לשמש,
חלונות של חדרי מקלחות, חלונות של מחסן א, מחסן ב, של הסגן "פשאלי", חלונות של משרד מנהל המשק, שי פילדברג כהן, וגם חלונות של משרד המנהל, וסגניתו,
צריך לחשוב בכונה עמוקה וחזקה "מהלב" : הכל לטובה. אין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו