Ne jamais subtiler un Stillos d'avocat

Si tu a subtiler un stilos, mais ne le fait jamais a un avocat. Comme l'histoire de Névé yonatan

אי אפשר לדפדף בדפי הספר שעל המצבה

ישר והפוך 8 אותיות בפרשה

יִגְאָלֶנּוּ.  אוֹ-דֹדוֹ אוֹ בֶן-דֹּדוֹ (ויקרא כה מח-מט)
שאלה של ר אליעזר כהן שליט"א, הרבי של עדו בחומש

ועד בית חסכני

מידי פעם חוסך לדיירים חודש תשלום

ישר והפוך

משלשם (שמות ד י)

רבי משה אהרון פינטו זצ״ל

היום הלכתי כמידי יום להתפלל אצל הציון של הרב הצדיק
סיימתי מנחה, קראתי כמה תהילים, ועליתי למעלה לכולל להתפלל מעריב בציבור,
אח״כ ירדתי להדליק את הנרות באח, ואיתן תפס אותי לשיחה שגרתית
כך נמשכה שיחת החיזוק: אז נדברו יראי ה איש אל רעהו, והזמן חולף עובר
פתאום אומר לי איתן, מאוחר! אה. אני רגיל בדרך כלל לסגור את הציון מזמן!
פתאום אנו רואים אוטובוס גדול עמוס נוסעים מטבריה באו להתפלל על הציון, השגחה פרטית הוא מסנן לי, בזכות מה שדיברנו חיזוק התגלגל סייעתא דשמיא להשאיר השערים פתוחים לאוטובוס שלם להשתטח על ציון הצדיק

אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה: (שמות ז ב)

מקיים המציאות, לא ממציאו בלבד, אבל גם מקיימו, שאין לנמצאות שום ישות וקיום זולתי מה שאני משפיע עליהם, כאמרו וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם (נחמיה ט ו)  ומזה יתחייב שאין לשום נמצא קיום מציאות בלתי רצוני: (ספורנו)

ניסיונות פרנסה; בית.

כשמאיימים בפינוי הבית עוד 10 ימים!

להתחזק בבטחון בה׳, ״היכן שמסתיים ההגיון מתחילה שם הישועה״
עמרם, גדול הדור היה,,
גירש את אשתו,,
אמרה לו בתו, גזרתך קשה,,
החזיר את אשתו,,
ומשם התחילה הישועה
מנקודת הייאוש, נקודת ״פשיטת הרגל של השכל״
לשמוע לקול הבת בגיל 5,
הוא עושה חתונה מפוארת בפרסום רב
אין ייאוש!!
ולא להתייאש מן הרחמים ממנו ית׳ אף רגע

ולהאמין שהכל לטובה, ויש השגחה פרטית על אחד ואחד,
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֭י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֭עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו:

שכינתה בגלותא, השכינה מצטערת יותר מכל אחד אחר כשיהודי סובל, לכן צריך לבקש רחמים קודם על צער השכינה, ואז יש מידת הרחמים על הפרט.

ניסיונות

מה שקשה ביותר הם הדקדוקי עניות
אין כסף לארוחת צהריים לילדים
להתייבש בתחנות אוטובוס בוקר וצהריים
זהו המצב
ובכל זאת יש שמחה כי ה שומר עלינו

הכומר שרצה ללמוד גמרא

הכומר פוגש את ידידו הרב. אומר לו הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי, אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן, אני רוצה שתלמד אותי גמרא".

משיב לו הרב, "אתה גוי, ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא".

הפציר הכומר ברב עד שהסכים.

אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת".

"טוב" משיב הכומר. "מה השאלה?".

שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?".

"פשוט מאוד" עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ, והנקי לא".

"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להיפך, הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך, והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ".

"על זה לא חשבתי" מסכים הכומר. "שאל אותי עוד שאלה".

"טוב" אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?".

"פשוט מאוד" עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ".

"שוב טעית" אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין. הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי, ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך, והולך להתרחץ".

"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.

"זה מה שאמרתי לך" עונה הרב, "זה הראש שלך, אתה גוי ולא תצליח להבין. לפי הגמרא צריך לחשוב על כל האפשרויות".

"טוב" נאנח הכומר, "בוא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה".

"פעם אחרונה" אומר הרב. "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?".

"זה נורא פשוט" מחייך הכומר, "אם אין שם מראה, הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי, ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ".

אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין, אתה גוי ויש לך ראש של גוי. תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה, אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?

תמונה נדירה הרב קניבסקי שליטא כפרות

לנתן יש חבר: מודי.

נועה חוזרת מגן בת שבע וגיתי

היה יום גשום הבוקר, אך נפסק לעת עתה, ובשעה אחת בצהריים נועה חוזרת לבית,
ב״ה שהיה שמש זורחת, והרגשנו חמימות
נועה החליטה היא לא לובשת מעיל,